התמודדות עם ילד מרביץ

ילד צריך לדעת כיצד לנתב את הכעסים המצטברים אצלו. תפקיד ההורים הוא לספק לילד חלופות ולנהל יחד איתו את הקונפליקטים בצורה נכונה. ילד מרביץ בגן כי הוא רוצה תשומת לב, כי הוא עובר שינויים גופניים ולפעמים סתם מתוך שעמום. אלימות אצל ילדים היא לאו דווקא עדות לחוסר חינוך. ילד מרביץמסיבות דומות עלול להיווצר מצב בו ילד מרביץ להורים או לאחים. ההתמודדות עם הילד צריכה להתבצע בצורה סבלנית, תוך הענקת חיזוקים חיוביים ובשום פנים ואופן ללא אלימות מילולית או חלילה פיזית.

 

יש כמה דרכים להתמודד עם ילד מרביץ. ראשית, חשוב להבין שמדובר על תקופת מעבר הנחשבת כאמור טבעית ולפעמים אפילו מתבקשת. אחת ממטרות העל של ההורים היא לגרום לילד להבין שהוא לא לבד בעולם. על ההורים להצביע על האופן בו הפעלת אלימות משפיעה על אחרים, בגן ובין כתלי הבית. שנית, הורים חייבים לתת כלים מעשיים אחרים שיתפקדו בתור אלטרנטיבה לאלימות. לא מספיק להגיד לילד לא להרביץ או להעניש אותו. הילד צריך להתמודד בצורה כלשהי עם מה שהוא מרגיש וכאן להורים יש תפקיד משמעותי.

 

ילד מרביץ – הגדרת גבולות, סיבה, תוצאה והענקת כלים

 

הנה כמה שיטות מעשיות שיכולות לעזור לכל הורה להתמודד עם ילד מרביץ בגן או במקומות אחרים:
א. הגדרת גבולות – גבולות הם חלק חיוני בתהליך החינוך של הילד. יש להגדיר את הגבולות בצורה ברורה, עקבית ונחושה וללמד את הילד להתאים את עצמו למציאות ולא להיפך. יש לערוך שיחות הבהרה עם הילד ולתאם ציפיות כאשר הוא רגוע ושקט. הילד צריך להרגיש שסומכים עליו ולקחת אחריות על מעשיו.

ב. סיבה ותוצאה – חשוב לשמור על הזמן על קשר ברור בין סיבה ותוצאה. אם הילד לא מתנהג כשורה אפשר למנוע ממנו צעצוע, משחק או ממתק, ולחילופין, אך כדאי שהוא יבין מה הסיבה לכך. נדרשת עקביות כדי להגיע לתוצאות חיוביות אבל בסופו של דבר מדובר על תהליך משתלם. בכל מקרה, את התוצאה החיובית מציגים לילד כל הזמן בצורה שקטה וללא כעס או אשמה.

 
ג. הענקת כלים – חיוני להעניק לילד כלים שהוא לא יכול לקבל לבד. אפשר להציע לו פעילות גופנית לפריקת האנרגיות, לשחק איתו מחוץ לבית או להתפשר על פעילות מילולית ועל שימוש בשפה לצורך החלפת רשמים, ניתן אף לעשות לו "מבצע" לסמן טבלה של ימים על נייר ולהדביק מדבקה בימים שלא הרביץ או כשהתגבר על עצמו ולאחר חמישה ימים להביא לו מתנה יפה כדי לעודד אותו להמשיך בהתנהגותו הטובה. אין סיבה להכתיב לילד פתרונות וכדאי לנצל את ההזדמנות כדי ללמד אותו לייצר דיאלוג. הילדים לא אמורים להיות בפתרונות שההורים מציעים להם, אך התפקיד של ההורים הוא לכוון ולהנחות.

 
לסיכום, ילד מרביץ בגלל סיבות רבות שלא תמיד מובנות אפילו לו. ההורים חייבים לגלות בגרות, אחריות וסבלנות ולהתמודד עם הסיטואציה בצורה נכונה. על ההורים להשתמש בשיטות הנכונות להפחתת האלימות ולא לשכוח להגדיר גבולות, להצביע על קשר בין סיבה ותוצאה ולהעניק כלים.